הנחיות ה-ATA מציעות כריתת אונה כאופציה עבור חולים נבחרים עם סרטן בלוטת התריס (TC), אך חלקם עשויים להזדקק לכריתה מלאה של בלוטת התריס בהתאם לממצאי הפתולוגיה.
עוד בעניין דומה
במחקר השוואתי רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את התחלואה לאחר הניתוח של חולים עם סרטן בלוטת התריס שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס בשני שלבים (TT2) או בשלב אחד (TT1).
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Surgical Oncology, החוקרים השוו את הסיבוכים הכירורגיים הקשורים בביצוע כריתה מלאה של בלוטת התריס בשתי ניתוחים נפרדים לעומת ניתוח בודד.
החוקרים איתרו 5,693 חולים שאובחנו עם סרטן תירואיד (follicular, oncocytic או papillary) וטופלו בין השנים 2000 ל-2020, מתוכם 684 עברו את כריתה בשני שלבים ו-5,009 עברו את כריתה בשלב אחד. ההשוואה בוצעה באמצעות התאמת ציוני נטייה בהתבסס על גורמים כמו גיל, מין, BMI, שלב הגידול, דיסקציה של קשריות לימפה ושנת הניתוח.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר התאמה לציוני נטייה, לחולים בקבוצה הדו-שלבית היו שיעורים נמוכים באופן מובהק של היפוקלצמיה חולפת בהשוואה לקבוצה החד-שלבית (3.2% לעומת 13.8%, p < 0.001).
לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במונחים של היפוקלצמיה קבועה (2.1% לעומת 1.3%, p = 0.290), פגיעה חולפת או קבועה ב-recurrent laryngeal nerveי(RLN) (2.3% לעומת 3.5%, p = 0.201; 1.3% לעומת 1.3%, p = 0.998). המטומה (0.9% לעומת 1.2%, p = 0.591), או שיעורי זיהום בפצעים (0% לעומת 0.7%, p = 0.062).
החוקרים סיכמו כי ביצוע כריתה מלאה של בלוטת התריס בשני שלבים לסרטן בלוטת התריס היא אופציה בטוחה, עם סיבוכים קצרי טווח וארוכי טווח הדומים לאלה שנראו בכריתה חד שלבית של בלוטת התריס. זה מצביע על כך שגישה דו שלבית עשויה להיות חלופה בת קיימא בתרחישים קליניים מסוימים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות