במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Rheumatology, חוקרים ביקשו להעריך את היעילות של רמות בסרום ובנוזל הסינוביאלי של חלבון הגרנולוציטים קלפרוטקטין כסמן ביולוגי דלקתי בחולי דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis) עם סינוביטיס בברך.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 76 חולי דלקת מפרקים שגרונית עם סינוביטיס מתמשכת בברך. נאספו נתונים על ציוני DAS28י(Disease Activity Score 28 joints), כולל מרכיבי המשנה שלהם ועל הנזק הרדיולוגי של הברך הפגועה.
בנוסף, בוצעה אנליזה של ספירת תאי הדם הלבנים, CRPי(C-reactive protein), נוגדני ACPAי(Anti-Citrullinated Protein Antibodies) מסוג anti-CCP2י(anti-cyclic citrullinated peptide version 2), נוגדני IgM RF (Immunoglobulin M Rheumatoid Factor) ורמות קלפרוטקטין הן בדם והן בנוזל הסינוביאלי. ספירות של תאים פולי-נוקלאריים ומונו-נוקלאריים נמדדו בנוזל הסינוביאלי.
תוצאות המחקר הדגימו כי קלפרוטקטין בסרום הראה מתאם חזק יותר עם סמנים דלקתיים ופעילות המחלה בהשוואה לקלפרוטקטין בנוזל הסינוביאלי. לעומת זאת, קלפרוטקטין בנוזל הסינוביאלי נקשר יותר לספירת תאי הדם הלבנים בנוזל הסינוביאלי, במיוחד ספירת תאים פולימורפונוקלאריים (קבוע ספירמן ρ = 0.72, P <0.001).
כמו כן, קלפרוטקטין בסרום הראה מתאם חזק יותר באופן מובהק עם סמנים דלקתיים ופעילות המחלה בחולי דלקת מפרקים שגרונית חיובים לנוגדני ACPA, מאשר בחולים שליליים ל-ACPA. מגמה דומה נצפתה בהשוואה בין חולים עם וללא IgM RF.
החוקרים מסכמים כי הקשר החזק בין קלפרוטקטין בדם ודלקת בחולי דלקת מפרקים שגרונית חיוביים ל-ACPA מספק עדויות חדשות לתפקיד הספציפי של גרנולוציטים/ נויטרופילים פולימורפונוקלאריים בתת קבוצה זו של דלקת מפרקים שגרונית. יתר על כן, מדידת קלפרוטקטין בנוזל סינוביאלי אינה מציעה שום יתרון נוסף בהשוואה למדידה בסרום.
מקור:
תגובות אחרונות