מחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics מצביע על קשר משמעותי בין זמן מסך בגיל שנה לבין עיכובים התפתחותיים בתחומי התקשורת ופתרון הבעיות בגילאי שנתיים וארבע. המחקר מדגיש כי ככל שזמן החשיפה למסכים גדול יותר, כך גדל הסיכון לעיכובים התפתחותיים בתחומים אלה.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה שנערך ביפן השתתפו 7,097 זוגות של אמהות וילדים. מתוך המשתתפים, 3,674 היו בנים (51.8%) ו-3,423 היו בנות (48.2%).
החוקרים חילקו את זמן החשיפה למסכים לארבע קטגוריות: פחות משעה ביום (48.5% מהילדים), שעה עד פחות משעתיים (29.5%), שעתיים עד פחות מארבע שעות (17.9%) וארבע שעות או יותר (4.1%).
הערכת ההתפתחות בגילאי שנתיים וארבע נעשתה באמצעות הגירסה היפנית של שאלוני Ages & Stages (מהדורה שלישית), שבחנו חמישה תחומים: תקשורת, מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, פתרון בעיות וכישורים חברתיים-אישיים. עיכוב התפתחותי הוגדר כאשר הציונים בכל תחום היו נמוכים משתי סטיות תקן מהממוצע.
תוצאות המחקר הדגימו כי בגיל שנתיים, ילדים שנחשפו למסכים למשך שעה עד שעתיים ביום בגיל שנה היו בסיכון גבוה לעיכוב בתקשורת (יחס סיכונים 1.61; רווח בר-סמך 95%: 1.23-2.10) בהשוואה לילדים שנחשפו פחות משעה ביום. הסיכון עלה משמעותית עם העלייה בזמן המסך: פי 2.04 בקבוצת שעתיים עד ארבע שעות (רווח בר-סמך 95%: 1.52-2.74), ופי 4.78 בקבוצת ארבע שעות ומעלה (רווח בר-סמך 95%: 3.24-7.06).
בגיל ארבע, הקשר ההפוך נשמר בתחומי התקשורת ופתרון הבעיות. ילדים שנחשפו לשעתיים עד ארבע שעות מסך ביום בגיל שנה היו בסיכון גבוה פי 1.64 לעיכוב בתקשורת (רווח בר-סמך 95%: 1.20-2.25) וילדים שנחשפו לארבע שעות או יותר היו בסיכון גבוה פי 2.68 (רווח בר-סמך 95%: 1.68-4.27).
תוצאות המחקר מדגישות כי השפעת המסכים על התפתחות הילד מורכבת יותר ממה שחשבו בעבר. בעוד שחלק מתחומי ההתפתחות מושפעים פחות מחשיפה למסכים, יכולות התקשורת ופתרון הבעיות נמצאו פגיעות במיוחד והשפעה זו נמשכת שנים לאחר החשיפה הראשונית.
ממצאים אלה מדגישים את הצורך בתשומת לב מיוחדת לזמן המסך כבר בשנת החיים הראשונה ומספקים להורים ולאנשי מקצוע מידע חיוני לקבלת החלטות מושכלת בנוגע לשימוש במסכים בגיל הרך, כגון הגבלת זמן מסך ועידוד פעילויות פיזיות ותקשורתיות.
מקור:
תגובות אחרונות